יש פודקאסט (מה זה?) מוזיקה שאני מאזין לו כבר תקופה ארוכה, ואני ממש נהנה ממנו.
כיוון שכך, נראה לי שהשירות הכי טוב שאני יכול לעשות הוא לספר עליו (מעבר לתודה שמסרתי באתר הפודקאסט עצמו).
מדובר בפודקאסט "הקונכייה", וגיליתי דרכו הרבה מוזיקה טובה. מומלץ מאוד.
מה לעשות, הקמת משפחה עם שלושה ילדים אחד אחרי השני דורשת השקעת זמן וכוח, ועד שאני מגיע לשלב שבו יש לי זמן, אני מעדיף לנוח ולא לעשות כלום.
מצד שני, אני ממש מתגעגע לכתיבה.
התחלתי לגלגל רעיון לנושא מוביל לבלוג, אחרי שראיתי משהו דומה במקום אחר.
אולי בקרוב יתחיל פה משהו נחמד מאוד…
אני לא בריא
אבל בני עוד פחות.
אני יושב ליד מיטתו
ער ודרוך,
לישון לא יכול.
והוא מנסה,
אילולא התקפי השיעול.
וכואב לו.
ורע לו.
וידיי מה?
קשורות.
אזוקות.
אין כוח בהן לעזור
למעט ליטוף
ואולי מילת עידוד.
מתנחם בכך שהחום נמוג לו.
דועך תחת מחנק תרופתי
ומקווה שלא יחזור.
וכואב לי.
בגוף ובנפש.
הלילה רק התחיל.
והקרב בשיאו.
והוא נלחם.
כי אין ברירה.
וקורא הוא אלי ואליה.
ושואל בדמע מדוע.
ותשובה אין.
אבל חיבוק יש.
וזה מרגיע.
אותי ואותו.
ואולי הבוקר
יביא מנוחה.
ושלווה.
וחיוך.
ונשכח.
