רוני יניב נקודה נט

18 תגובות לפוסט "צרות עם השכנים"

1. מאת בן קלינגר:
   5 באפריל, 2007 בשעה 0:25

   אפילו שזו נשמעת ההעצה הכי מפגרת בעולם - תלמד לא להתעצבן מזה.
   ואם זה לא עוזר, אני הייתי לוקח רמקול ומדביק אותו לתקרה (עדיף בשירותים). נגן בלופ את אחת מהסימפוניות של בטהובן.

2. מאת חבצואל היבוסי:
   5 באפריל, 2007 בשעה 6:46

   דבר ראשון: בלי פניקה!
   מייד אחרי זה תנסו לדבר איתם ישירות, אני בטוח שיש איזה ועד בית בסביבה, תזמינו את בעל הדירה ותסבירו לו מה הסיפור.
   כל זה לא הולך- עושים רעש אחרי 23:00- תזמין משטרה.
   גם זה לא הולך- פצצות סרחון, גרזן בדלת, שמן במדרגות, לחטוף את הילדים, לשלוח חתול מת… גם בסופרנוס יש המון רעיונות טובים

3. מאת רוני:
   5 באפריל, 2007 בשעה 7:29

   חבצואל - היית מאמין לי אם הייתי אומר לך שעל השמן במדרגות כבר חשבתי?
   אבל אז מתחוור לך שזה יכול לפגוע גם בחפים מפשע, וזה הבאסה האמיתית.

4. מאת KaBuKiM:
   5 באפריל, 2007 בשעה 8:25

   במלחמה כמו במלחמה.
   קנה תרנגול ושלח אותו לפנות בוקר דרך חלון חדר השינה שלהם עם פתק "לא עוד!" מוצמד לכנף אחת.
   הסברה היא שתרנגול לא יעשה קוקוריקו לפני שהשמש עולה - אך זו טעות. הוא עושה קוקוריקו מתי שבא לו.

   (לפני כמה שנים חברתי התעוררה והיה לה תרנגול על החלון. בנווה מונוסון, לא באיזה קיבוץ.)

5. מאת חבצואל היבוסי:
   5 באפריל, 2007 בשעה 10:09

   יש לי הרבה פתרונות יצירתיים אחרים ומה לעשות במלחמה גם חפים מפשע נפגעים- כמו שאמר פעם פרופסור מקס "מה קרה? מסתדרים בלי רגל בחיים".
   אם אתה רוצה להחזיר להם במטבע דומה- פשוט תחבר את המחשב למערכת ותשחק קצת GTA.

6. מאת שרית:
   5 באפריל, 2007 בשעה 11:18

   וואו, לפי התיאור שלך נראה לי שאנחנו גרים באותה קומה וחולקים באומללות שכנות עם אותה המשפחה!
   הייתי מציעה לך מה לעשות, העניין הוא שאני פחדנית ולא עושה כלום.
   בכל זאת, אני גרה בבת-ים, לך תדע מה יתפתח.

7. מאת רוני:
   5 באפריל, 2007 בשעה 11:51

   מה שנקרא - צרת רבים, כולל נחמה.

8. מאת איתי נתנאל:
   5 באפריל, 2007 בשעה 12:17

   הפיתרון של השמן על המדרגות ממש נחמד, וכדי לעשות אותו ממוקד מטרה, אתה יכול לשים קצת ממש מחוץ לדלת שלהם. בנוסף, מוזיקה כזו או אחרת (בטהובן, ניו-אייג', מוזיקה אינדיאנית וכו') עלולות להפריע להם - אבא שלי השתמש בזה ביעילות נגד השכנים.
   לגבי הרעש שהם עושים, עיין בעמוד הזה: http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/mitradei_raash/xx_raash.asp והזמן משטרה בעת הצורך.

   יש לכם וועד בית טוב, שיכול לטפל בזה?

9. מאת רוני:
   5 באפריל, 2007 בשעה 12:37

   הקטע הוא שגם אם אני אוהב בטהובן, לשמוע אותו בקולי קולות לא עושה לי נעים. מעבר לזה, אל תשכח שיש לי תינוק בבית.
   את הקישור הזה ראיתי אתמול בחיפוש שעשיתי (מילות חיפוש: רעש שכנים חוק), והאופציה נשקלת ברצינות.
   ולא, אין לנו ועד בית טוב. לגבי זה אפשר לכתוב פוסט שלם נוסף. אני כבר מזמן הייתי בוחר לשלם קצת יותר לועד חיצוני שינהל את הבניין כמו שצריך. הבעיה היא שאני כנראה היחיד שמעוניין באפשרות הזו. כנראה בגלל שהשכנים האחרים מבינים שברגע שזה יקרה, יבוא מישהו שסופסוף יעשה פה "סדר כהלכתו".

10. מאת חבצואל היבוסי:
    5 באפריל, 2007 בשעה 13:17

    אני מאמין שאם תתקשר למשטרה הם יגידו לך מה שכל תומך אינטרנט היה אומר לך בתחילת השיחה:
    "סגור את כל החלונות"

11. מאת רוני:
    5 באפריל, 2007 בשעה 13:18

    LOL!!!! הרגת אותי, חבצואל!

12. מאת שפיץ:
    5 באפריל, 2007 בשעה 13:33

    אהלן רוני, זה שפיץ (עבדתי פעם במוקד)

    בוא נלך מהסוף: אין משפחה אין רעש.
    איך למנוע מהם להכנס לבית?
    אני מניח שיש שעות שבהם הבית ריק (לא קשה לברר - פשוט תתקשר לבית ותוודא שלא עונים)
    זה הזמן לפעול…
    דבק 3 שניות (אני בטוח שיש חומרים אף יותר חזקים) על פתח כניסת המפתח והמון דבק מסביב לדלת. אמור לעזור.

    להקליט את הבן שלך בוכה ולהשמיע את זה בריפיט בפול ווליום כשהרמקול מכוון למעלה (כמובן שבזמן הזה אתה בביקור אצל הסבא/סבתא…)

    קונץ נחמד שעשינו הרבה בצבא: אם יש מרווח בין דלת הכניסה לרצפה - קח צינור מים ופשוט תשקה להם את הדירה…

    כנראה שהפתרונות האלה לא יעזרו, אבל בהחלט יגרמו למעט סיפוק יצר הנקמנות.

13. מאת רוני:
    5 באפריל, 2007 בשעה 13:48

    שפיץ - הרעיון של הדבק ממש מפתה…

14. מאת חבצואל היבוסי:
    5 באפריל, 2007 בשעה 14:34

    נפתח פה ממש דיון מעמיק בנושא.
    הנה כמה עצות טובות שמצאתי בפוסט של איזה Ben Gleib אחד:
    - תן לאוגרים חולים לרוץ בדירה שלו
    - שחרר חתול במקלחת שלו (עובד הכי טוב אם יש לו אלרגיה קטלנית לחתולים)
    - אם הוא מושפע מלחץ חברתי- תגיד לו שכל החברים שלו קפצו מהגג
    - שלח אותו לעירק
    ויש עוד הרבה עצות טובות, שלא רציתי להרוס בתרגום אבל אפשר לקרוא הכל כאן:
    http://www.collegehumor.com/article:1705556

15. מאת ציפה:
    5 באפריל, 2007 בשעה 15:00

    הממ.. חשבת לפנות לבעלי הדירה? עדיף עם מכתב שחתום ע"י חלק גדול מדיירי הבניין, בצרוף אזהרה שאתם מתכוונים לתבוע אותם על נזקים ועוגמת נפש. (כדאי גם לבדוק עם עורך דין אפשרות רשמית לכך. עו"ד של האגודה לתרבות הדיור בטח יבין יותר)
    במינימום זה אולי יגרום להם לא לחדש חוזה עם השוכרים האלה.

16. מאת רוני:
    6 באפריל, 2007 בשעה 18:43

    טוב… נראה לי שאני אתחיל לדבר עם השכנים… נראה מה ייצא מזה…

17. מאת רוני יניב נקודה נט » ארכיון » גם אני הייתי במפגש הבלוגרים אצל כרמל:
    24 במאי, 2007 בשעה 15:35

    [...] בניגוד לרוב הנוכחים, נאלצתי לעזוב מוקדם יחסית, כך שפיספסתי את השלב שבו הזמינו משטרה. מעניין שדווקא בקטע הזה, יש נטיה "לדרוש אבל לא לקיים". לאלו שנכחו, תחשבו על זה. כמה דברים אחרים שגיליתי: [...]

18. מאת עירא:
    25 במאי, 2007 בשעה 2:30

    באמת משוגע, אבל להתחיל להזיק זה ממש לא נכון. פונים ישירות ומבקשים, ואם זה לא עוזר מגישים מכתב ואחרי זה תלונה ביחד עם עוד שכנים שמפריע להם.

    אני לא מסוגל לגור בבתים משותפים. אני לא מבין אנשים שמנסים לשכנע אותי לעזוב את המושב ולעבור לעיר.

לכתוב תגובה