ליאון ינקו
ליאון ינקו זה סבא שלי, אבא של אבא שלי. היום לקראת בוקר הוא נפטר - מצאו אותו בבוקר ללא רוח חיים במיטתו בבית האבות.
לקראת ערב, בהלוייה, היתה הפעם הראשונה בכל החיים שלי שבכיתי ביחד עם אבא שלי.
אין לי מילים יותר. כמה עצוב.
רשומות קשורות
תגים: עצוב לי, משפחה
הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 15 במאי, 2007 בשעה 21:20 תחת הקטגוריות כללי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות.
אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.
15 במאי, 2007 בשעה 23:39
מצטערת לשמוע.
גם אני איבדתי את שלי בשנה האחרונה.
16 במאי, 2007 בשעה 7:13
תודה.
קראתי על זה.
16 במאי, 2007 בשעה 9:32
משתתפת בצערך. זה כואב לאבד אדם אהוב.
16 במאי, 2007 בשעה 10:54
משתתפת בצערך.
אצלי הפרידה מאדם אהוב תמיד קשורה גם לצער שלא הספקתי לשמוע את סיפור חייו כמו שצריך ואולי אפילו לתעד אותו.
16 במאי, 2007 בשעה 11:01
חולפת - פגעת בול. חשבתי על זה במהלך כל היום…
16 במאי, 2007 בשעה 13:09
משתתף בצערך.