אז הלכתי לראות את קלוברפילד
יום שבת, 9 בפברואר, 2008אחרי שראיתי את כל העונות של זהות בדויה, ואת שלושת העונות של אבודים, ואת ההרצאה שלו בכנס TED, הייתי חייב לראות את הסרט הזה. אז הלכנו. אבא שלי (!), אח שלי ואני.
אז, למי שזה עדיין לא ברור, כל הסרט מצולם בשיטת המצלמה המקפצת. אני יכול לומר לכם שאפילו אני, שבדרך כלל לא סובל מתחושות סחרור או בחילות, חויתי מספר רגעים של מין רצון לנתק את העיניים לכמה רגעים. זה בהחלט סרט שמומלץ לצפות בו מהשורות האחרונות באולם.
האם שווה לראות? כן. אני מוכן אפילו לראות אותו עוד פעם (ב-DVD, לא בקולנוע. לא צריך להגזים, כן?), כי אני די בטוח שפספסתי כל מיני דברים שתוך כדי הצפיה הראשונה לא קלטתי.
האם הסרט עומד בציפיות? תלוי למה אתם מצפים. אם אתם מצפים לסתם עוד סרט מפלצות, אתם תתאכזבו. ההמלצה שלי היא - אל תצפו לכלום. זה מזכיר כל מיני דברים אחרים, אבל זה משהו אחר לגמרי. אם תבואו לסרט ללא ציפיות מיוחדות, אתם תראו שברגע שהאקשן יתחיל, אתם פשוט לא תוכלו להסיט את המבט שלכם מהמסך.
אני אגיד רק עוד דבר אחד - הסוף של הסרט הוא כל כך נכון, וכל כך מפתיע ולא מפתיע בו-זמנית, שזה פשוט גאוני. אם אברמס היה מסיים את הסרט אחרת, ייתכן והייתי מתאכזב. אבל הוא עשה את זה פשוט נכון. אין דרך אחרת לתאר את זה - הכל "מתאים". זה מסוג הסרטים שאתה אומר "כן, ככה זה היה צריך להיעשות. לא הייתי משנה שום דבר".
במילה אחת - שווה.
