רוני יניב נקודה נט

קיבלתי הזמנה מגיא רולניק ואיתן אבריאל (כן, ממש) להיות חלק מהקהילה (לפתוח בלוג משלי).

וואו.

יש לי צמרמורת. אני רק לא יודע אם זה מהתרגשות או מתחושת קבס…

מה התשובה שלי? מה נראה לכם?

אלגוריתם הצגת הפרסומות של ynet עושה עבודה… מעניינת… (ריבוע שלישי)

…בין הקפה שלי לקפה שלהם?

• כשאני מציע אותו לאורחים, אני שואל "איך אתם אוהבים את הקפה שלכם?", ולא קובע בשבילם.
• אף אחד לא צריך להירשם בכניסה למטבח, וגם לא להסכים לרשיון שימוש בקומקום לפני ההכנה. כל אחד יכול.
• אם מישהו יחליט שהוא רוצה להוסיף סוכר בקפה שלי אני לא איעלב
• הקפה שלי הוא באמת תירוץ טוב להתחיל עם בחורות ("באה לקפה?")

כמה פעמים צריך לומר לכם? דה-מארקר הוא חרא של אתר.

כולם מדברים על טוויטר כאילו זה הדבר הטוב ביותר מאז המצאת האינטרנט (שלמען האמת לא הומצא בפני עצמו - הוא פותח משילוב של כמה המצאות). "טוויטר זה… טוויטר כך… טוויטר בלעעע….". כבר יוצא לי מכל החורים, בחיי.

לפני כמה ימים יצא לי לשמוע שיר שכבר הרבה זמן לא שמעתי. השיר הוא של מרילין מאנסון ונקרא This is the new shit. השיר מתייחס בעיקר לתרבות הצריכה המערבית, אבל דווקא באותו רגע מיד חשבתי על טוויטר. השיר מצליח באופן מוצלח למדי לתאר את מה שאני חושב על השירות הזה. שימו לב למילים המודגשות בפזמון.

אני אתן לכם להבין לבד מה הקשר בין השניים (זהירות: רוק רועש וצעקני).

Everything's been said before
There's nothing left to say anymore
When it's all the same
You can ask for it by name

[ Babble, Babble, Bitch, Bitch
Rebel, Rebel, Party, Party
Sex, sex, sex, don't forget the violence
Blah, blah, blah
Got your lovey-dovey sad and lonely
Stick your stupid slogan in
Everybody sing along ] x 2

אחרת אין לי שום הסבר להמלצה הזו בעת התקנה של net framework 3. (לחצו על התמונה לצפיה בגודל מלא):